משפחה בצבא

לכל משפחה סיפור משלה.

אז רגע לפני יום המשפחה, סיפור העוסק במשפחה קצת אחרת "משפחה בצבא". את הספר כתבו הילה ושני, נשות קבע, ועל הסיפור האישי שלהם כדאי לקרוא כאן.

הילה ושני כתבו את הסיפור המשפחתי שלהם בעיניים של ילד בן חמש. זה ייכל להיות סיפור מורכב ולא פשוט, אבל הילה ושני כדרך חייהן פישטו אותו והפכו אותו למשימה ויצקו בו תוכן והרבה משמעות.

יום ההולדת של יואב

יואב בן חמש, חוגג יום-הולדת, אבל אבא שלו לא יכול לבוא למסיבה שעורכים לו בגן. כי אבא שלו – בצבא. הספר אומנם עוסק בקורותיה של משפחה בצבא, אבל הוא לא מיועד רק לילדים של משרתי הקבע.

במציאות של 2022, התובענות בעבודה, יוקר המחייה, הג'ינגול בין הבית לקריירה, הפכו את ההורות למורכבות הרבה יותר אצל כולם. מסכימים.ות?

בהיבט הרגשי, הסיפור של יואב עוסק באכזבה, הבנה והשלמה, ומציג תמונה ריאלית של ההתמודדויות השונות שאנו חווים כמשפחה. הרי משפחה זה לא תמיד 'קצפת, סוכריות ושוקולד', לא פעם אנחנו מאכזבים, נפגעים, סולחים ומתגברים. בגיל מסוים (אפילו מוקדם ממה שנדמה לנו) ילדינו מתחילים להבין שההורים והעולם שהם חיים בו לא מושלמים, וטוב ובריא שכך.

דרך עיניו של יואב הילדים יכולים ללמוד על כל אלה – על אכזבה, קנאה, וגם התמודדות, התגברות וראיית הטוב. מבחינת הילדים, זו הזדמנות לגלות שזה לא קורה רק במשפחה שלי. זה כל בכל המשפחות הטובות והמאושרות ביותר…

פתיחת שיעור:

רגע לפני שנתחיל, חשבו על רגע או יום משמעותי בחייכם.

כיצד הייתם רוצים לחגוג את יום הולדתכם? תארו את יום ההולדת ה"מושלם" עבורכם. מי חשוב לכם שיהיה איתכם בחגיגה? כיצד הייתם רוצים לחגוג? הסבירו מדוע.

מטרת הפעילות לחבר את הילדים לתחושות של הגיבור, לציפייה הגדולה שיש לחלקנו לרגל יום ההולדת שלנו.

לאחר שהילדים ישתפו אחד את השני בזוגות, נאסוף מהילדים מי היה רוצה שיגיעו, ומי הכי חשוב להם שיהיה והם לא יכולים לדמיין את יום ההולדת בלעדיו.

מתוך אלו שוחחו על החשיבות של האנשים הקרובים לנו ברגעים שחשובים לנו.

ורגע לפני שנתחיל כדאי להפנות לילדים שאלה – האם יש דבר כזה יום הולדת מושלם?

שקפו לילדים שלא תמיד הדברים הולכים לפי המתוכנן, ובמידה וזה קורה האם זה פוגע בהנאה שלנו?

לאחר הקריאה:

שאלות שחזור והבנה:

מה מיוחד במשפחה של יואב? מה הכוונה במשפחה בצבא?

הסבירו לילדים שהיום נלמד על סיפור בשם "משפחה בצבא".

הכוונה במשפחה בצבא, זה למשפחה שאחד מההורים הינו משרת צבא קבע. כלומר העבודה שלו היא לשרת בצבא. מתוקף תפקידם של חלק מהחיילים המשרתים בצבא הם אינם יכולים לחזור הביתה כל יום. לכן הם רואים אותם רק כל כמה ימים, או רק בסופי שבוע.

קרה לכם שלא ראיתם את אמא או אבא כמה ימים? איך הרגשתם?

למה יואב ציפה וחיכה?

מדוע אבא של יואב לא יכול להגיע לחגיגת יום ההולדת שלו?

כיצד לדעתכם יואב הרגיש לאחר שאבא שלו בישר לו שלא יגיע?

כאן כדאי ורצוי להרחיב את השיח הרגשי לרגשות מעבר לעצב כגון אכזבה (יואב ציפה למשהו מאביו והוא לא קיים), בושה וקנאה (שאבא שלו לא יהיה נוכח במסיבת יום ההולדת כמו כל הילדים ואבות אחרים כן).

האם קרה שבפעם הרגשתם תחושה דומה?

ושאלה אחרונה וחשובה – מה סייע ליואב להתגבר?

יואב בחר לצייר לאביו ציור, אחר כך ישב וחיבק את אמו, שלדבריו היא הבינה כיצד הוא מרגיש מבלי לדבר, מדוע לדעתכם?

רגע אמפתיה – חשוב לא לשכוח לדבר על אמא ואבא של יואב, מדוע אמו הבינה אותו מבלי לדבר? כי אולי היא בעצמה התאכזבה שהאבא לא יגיע, אולי גם לה קרה מקרה דומה, כיצד אתם משערים שאבא שלו הרגיש באותו הרגע?

יואב גם שם לב לעובדה שכל אחד בגן שלו מתמודד עם אתגר דומה, לבסוף הוא מבין ואומר לעצמו שהוא חלק ממשפחה מיוחדת.

תרגול בזמישות (כן, זה לא שגיאת כתיב…)

הנה קישור למושג שלא תחשבו שהמצאתי מילה…

חשוב להדגיש בפני הילדים, שיואב לא חיפש "דרכי פיצוי" אלא דרכים יצירתיות להתמודדות. הוא התאים את עצמו למציאות הקיימת.

אפשר לחבר את הילדים לתקופה האחרונה של הקורונה, שבטח לא פעם אחד או אחת מהם נאלצו לחגוג את היומלדת שלהם בבידוד או בזום, או שנמנע ממישהו שהקרובים אליהם להגיע מסיבות כאלו ואחרות. נתחו איתם כיצד התגברתם? (חגגנו בזום, דחינו את האירוע, חגגנו בפורום מצומצם יותר, החברים והמשפחה שלחו לי סרטונים ותמונות וזה עשה לי מאד שמח).

הסיפור של יואב, מלמד לפני הכל שאני זה המשפחה שלי. יואב תופס את עצמו חלק מהעשייה של אבא שלו, גם לו יש תפקיד "להמשיך לחיות כרגיל, גם אם זה קשה".

ואולי זו ההזדמנות להדגיש ולשאול את הילדים על תפקידם במשפחה שלהם.

שיח בקבוצות:

פעילות סיכום בקבוצות או ביחידים, אפשר שהתלמידים ידונו בשאלות השונות (כל ילד יבחר לענות על שאלה או שתיים וישתף את בן זוגו או בקבוצה).

סיפור בתוך סיפור…

להילה ושני, הכותבות יש סיפור בפני עצמו.

שתיהן מגיעות מרקע מאד שונה. הילה דתייה שגרה ביישוב קדומים, ושני חילונית שגרה במושב בוסתן הגליל שבצפון. למרות זאת, או בשל כך (תלוי בנקודת המבט שלכם…)הן מצאו אחת בשניה מכנה משותף ומנחם, אשר הוליד את הספר הזה.

עוד על שני והילה

בהשראתן אפשר לשאול את התלמידים האם גם הם מצאו דברים משותפים אחד עם השני? איך זה גרם לכם להרגיש? במה זה תרם לכם? לעיתים שאנחנו חולקים עם אחרים ומוצאים דימיון זה מסייע לנו להתגבר על הקשיים האישיים שלנו.

ופעילות אחרונה, שאני עליה אף פעם לא מוותרת.

בסיום כל יחידת הוראה אני אוהבת לסכם במשימת כתיבה, שהינה עיבוד של הנושא עליו למדנו.

לסיכום,

יום המשפחה הוא הזדמנות להודות על מה שיש, אך לשוחח על המורכבות ולשקף לילדים שהחיים לא מושלמים ולעבד איתם רגעים מורכבים, ולהוכיח להם שלמרות כל אלו אנחנו אוהבים את המשפחה שלנו ושמחים שזכינו להיוולד אליה. זכרו – משפחה זה נושא טעון. סומכת עליכם.ן שתפעילו שיקול דעת וגלו רגישות לפי צורך.

את המצגת אפשר להוריד ממש מכאן.

אז כרגיל, אם שתפו אותי בתוצרים, תחושות ומחשבות.

שיהיה יום המשפחה שמח!

הג'ירפה.